רש"י על שבת כ״ט ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת כ״ט ב:ח׳
8 רֵישׁ כְּנִישְׁתָּא דְּבׇצְרָה גְּרַר סַפְסַלָּא לְעֵילָּא מֵרַבִּי יִרְמְיָה רַבָּה. אֲמַר לֵיהּ: כְּמַאן, כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? — אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְדוֹלִים דְּלָא אֶפְשָׁר, בִּקְטַנִּים מִי אָמַר?! וּפְלִיגָא דְּעוּלָּא. דְּאָמַר עוּלָּא מַחֲלוֹקֶת בִּקְטַנִּים, אֲבָל בִּגְדוֹלִים דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר.
פירוש רש"י על שבת כ״ט ב:ח׳
8 ריש כנישתא - מפטיר כנסיות המכניס ומוציא ומיישב תלמידים ותינוקות:
9 דבצרה - שם מקום כי זבח לה' בבצרה ישעיהו ל״ד:ו׳:
10 כר' שמעון - דאמר גורר אדם:
11 דלא אפשר - אלא בגרירה שאין יכול ליטלן בידו:
12 מחלוקת בקטנים - ואע"ג דאפשר בטלטול שרי רבי שמעון הואיל ואין מתכוין לחריץ ור' יהודה סבר כיון דאפשר אסור: